עֵין כֶּרֶם קיימת כבר אלפי שנים, במקום היתה התיישבות חקלאית מתקופת הברזל (התקופה הישראלית). עין כרם מזוהה עם בית הכרם המוזכרת בתנ"ך "הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן, מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם, וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר, וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת" (ירמיהו ו' 1).
עין כרם חשובה לנוצרים כיוון ששם נולד זכריה (שלימים שמו שונה ליוחנן) שנולד לזוג הכֹּהנים אלישבע ויוחנן.
מלבד תרמיל על הגב – יצאנו לסיור עם נגן mp3 שעליו הטענו מראש סיור קולי של שכונת עין כרם אותו הורדנו מהאתר אתר סיורים קוליים jerusalemp3 (של עירית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים) וכמוכן חומר כתוב ומצלמה. התוכן במסלול הקולי חובר על ידי מרכז רחל ינאית בן צבי. כל התמונות המופיעות ברשומה זו צולמו ועובדו על ידי, כדי לראות את התמונות בגודל מלא – הקליקו על התמונה.
החננו את הרכב בחניון תת קרקעי מקורה של עירית ירושלים, החניה בחינם בכל ימות השבוע.
התחלנו את סיורנו במעיין מרים (או בשמו הנוסף : מעיין הבתולה) הנמצא בסמטת המעיין שבהמשך רחוב המעיין. לפי המסורת הנוצרית במעיין זה נפגשו אלישבע שהיתה עקרה עם מרים.מרים שתתה ממעיין זה. מעל המעיין יש מסגד, מאחר והמוסלמים הכירו בקדושת המקום.
מעיין מרים מבנה מעיין מרים
ממעיין מרים המשכנו מערבה בשביל, עברנו ליד מרכז עדן תמיר למוסיקה משמאלנו (שהיה סגור). שם הבטנו על הנוף לכיוון צפון, מהתצפית השקפנו על הכפר עין כרם, כנסיותיו, ועל ההר למעלה ראינו את היישוב מבשרת ציון.
נוף פנורמי בשביל המוליך מהמרכז למוסיקה לכנסיית הביקור
המשכנו במעלה השביל, עברנו ליד מנזר הנזירות רוזרי (Convent of the Rosary Sisters) משמאלנו, שהכניסה אליו מצד האחר (משביל הדסה).
המשכנו בשביל הרחב בעלייה תלולה, לאחר נשימה עמוקה נכנסנו לכנסיית הביקור (Church of the Visitation). בחצר הכנסיה (מול הכנסיה) על קיר מבנה יש לוחות קרמיקה שליהם כתובה שירת ההודיה של מרים בפגישתה עם אלישבע, זהו המגניפיקט, בלוחות כתוב המגניפיקט בשפות שונות.
כתובת המגניפיקט בלטינית כתובת המגניפיקט בעברית
ליד הכתובות בשפות הרבות ניצב פסל מברונזה של אלישבע ומרים המעוברות.
.
אלישבע ומרים בהריון
על קיר הכנסיה מתנוסס פסיפס גדול שבו נראית מרים שעשתה את דרכה מנצרת לעין כרם כשהיא רכובה על חמור ומלווה במלאכים.
פסיפס על קיר כנסיית הביקור
לפי האמונה הנוצרית המלאך אמר בביקור לזכריה : "אל תירא, זכריה, כי נשמעה תפלתך. אלישבע אשתך תלד לך בן ואתה תקרא שמו יוחנן. שמחה וגיל יהיו לך ורבים ישמחו בהולדו; כי גדול יהיה לפני יהוה, יין ושכר לא ישתה, וימלא רוח הקדש מרחם אמו. 16 רבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלוהיהם, וילך לפניו ברוח אליהו וגבורתו, להשיב לב אבות על בנים, וסוררים אל תבונת הצדיקים, להכשיר עם מוכן ליהוה." (הברית החדשה, לוקאס א', 13 – 17). זכריה פיקפק בדברי המלאכים מאחר ואישתו היתה עקרה, משום שזכריה פקפק בדברי המלאכים הפך לאילם.
נכנסנו לקריפטה, הדבר הבולט בקריפטה הוא רצפת הקריפטה שיש בה שתי עבודות פסיפס בדוגמת מחצלת.
פנים הכנסיה עם פסיפס בצורת מחצלת
על הקיר הימני ניצבת אבן שלפי האמונה המלאך סגר את פי המערה כדי לשמור על הוולד מפני הורדוס שציווה להרוג את כל התינוקות ביהודה.
האבן
מעל האבן יש ציור על הנס של אלישבע ויוחנן.
יצאנו מכנסיית הביקור לעבר רחוב המעיין דרך מעיין מרים, נתקלנו בעולי רגל שהגיעו מהודו.
צליינים מהודו מטיילים בעין כרם
עצרנו ליד בית מספר 1 ברחוב המעיין, ביתו של ד"ר יואכים שהיה ערבי נוצרי מעשירי הכפר.
הבית ברחוב המעיין 1
חצינו את הכביש הראשי , והלכנו לגבעה הצפונית של עין כרם במבוא השער שהוא המשכו של רחוב המעיין, הלכנו לכנסיית יוחנן בהרים. מעל שער הכנסיה חקוק צלב ירושלים המורכב מחמישה צלבים, סמל זה אומץ על ידי הפרנציסקנים המשמשים כשומרי המקומות הקדושים של הקתולים.
שער כנסיית יוחנן בהרים
נכנסנו לחצר הכנסיה. מיד הבחנו על קיר של חצר הכנסיה כתובות על לוחות קרמיקה עליהם כתובה הבנדיקטוס בשפות רבות, הבנדיקטוס היא הברכה שנאמרה על ידי זכריה בטקס ברית המילה של בנו יוחנן. את הברכה אמר זכריה בטקס ברית המילה של בנו יוחנן, מיד לאחר שחזרה אליו יכולת הדיבור.
כנסיית יוחנן בהרים
הבנדיקטוס הכתוב בשפות רבות
עלינו במדרגות לעבר הכנסיה, לפני הכניסה הלכנו על סורג, מבעד לסורג ראינו פסיפס משרידי הכנסיה הביזנטית. על הפסיפס מופיעה 
הכתובת "שלום למרטירים של האל", לא ברור באיזה מרטירים מדובר.
הכתובת "שלום למרטירים של האל", לא ברור באיזה מרטירים מדובר.
במקום יש מקווה טהרה יהודי מימי בית שני. גילוי זה מאשש את האמונה הנוצרית, לפיה זכריה הכהןהתגורר בעין כרם.
על חורבות הכנסיה הביזנטית נבנתה הכנסיה הצלבנית שעמדנו בפתחה, הכנסיה נבנתה באמצע המאה ה-19, עברה תהפוכות רבות.
בקצה האגף השמאלי של הכנסיה יש מערה קטנה שלפי האמונה נולד יוחנן המטביל.
הכנסיה בנויה בסגנון ניאו ברוקי, רֹב הציורים, המזבחות וחפצי הקודש בכנסיה נתרמו על ידי בית המלוכה הספרדי שדאג לממן את שיפוץ הכנסיה.
הפסל של יוחנן
לפי האמונה בכנסיה זו נולד יוחנן המטביל, נמצא בקצה השמאלי של הכנסיה יש מערה שלפי המסורת במערה זו נולד יוחנן. מקום הלידה המדויק הוא במרכז הדיסק בתמונות למטה.
מקום הלידה המדויק של יוחנן
לאחר הביקור בכנסיה יצאנו מהכנסיה ופנינו שמאלה לעבר בית מספר 13 בסמטת האחיות. הגענו לבית אלגרה. אלגרה היתה בת למשפחת בֵלוֹ משכונת מחנה יהודה שנשאה בשנת 1928 לאהוב ליבה ג'ברא – בן למשפחה נוצרית אמידה. בבית זה גר הזוג שכונה גם "בית היהודיה". כיום יש במקום מלון בוטיק.
בית אלגרה
המשכנו במעלה הרחוב, הגענו לבית מספר 14 שלא מופיע בסיור הקולי. בית זה מכונה הבית העתיק, כיום מתגוררת בבית משפחת קרבסי. המשפחה מתגוררת בבית שלדבריהם הוא העתיק ביותר בעין כרם, הבית נרכש על ידי המשפחה ועבר שיפוץ יסודי תוך שמירת האותנטיות שלו.
המשפחה עורכת סיור מודרך בבית (בתשלום סמלי), המשפחה ריהטה את הבית בריהוט התואם לתקופה בה נבנה הבית, הסיור עם סיפורים, לבסוף מתרווחים על גג הבית שממוקם בחלק הגבוה של השכונה לתצפית מרהיבה על הנוף של עין כרם ונהנים מקפה ועוגיות של בעלת הבית.
בתחתית הבית התגלה בור מים ובקרקעיתו פסיפס.
בית משפחת קרבסי נוף מגג בית המשפה
יצאנו מהבית והמשכנו מעט במעלה הרחוב, עברנו ליד בתים יפהפיים והגענו לשער מזר האחיות ציון.
שער מנזר האחיות
נכנסנו בשער המנזר (תמורת תשלום סמלי ביות), נגלה לעיננו גן יפה במתחם גדול הפתוח למבקרים.
המנזר הוקם ע"י אלפונס רטיסבון, מומר ממוצא צרפתי, שהגיעו לישראל בשנת 1855 והקים יחד עם אחיו מספר מוסדות. המנזר שימש גם כבית מחסה לילדות נוצריות יתומות ממלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1860, כיום משמש המקום בית הארחה.
בית ההארחה
אחר כך הלכנו לבית הקברות של המנזר.
שדרת עצים בדרך לבית הקברות
מיד בצד שמאל שלו נמצא הקבר של אלפונס רטיסבון.
הקבר של אלפונסו רטיסבון
במקום קבורות גם יתומות מבית היתומות, נזירות מהמקום, נזירות ממנזר נוטר דם דה ציון מהעיר העתיקה בירושלים ויהודיות בעלות שמות עבריים שהתנצרו. בקצה בית הקברות על קיר מצויינים שמות הנזירות שנפטרו, ולפניהן מוצבת גלוסקמה הקטנה שבה נהו לקבור עצמות אדם.
הקיר והגלוקסמה קברים
יצאנו ופנינו ימינה לעבר רחוב האורן עד שהגענו למגרש חניה, שם ערכנו תצפית לכיוון דרום ומערב.
ראינו את "הכנסיה הבלתי גמורה" הבולטת עם הפצלים המוזהבים. סיפורה של הכנסייה החלל בשלהי המאה -20, עם יוזמתה של יליזבטה פיודרובנה, אשת סרגיי, יורש העצר הרוסי, להקים כנסיית צליינים גדולה בפסגת הכפר הרוסי בעין כרם. הבנייה התחילה, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ורציחתם של בני משפחת הצאר, היא הופסקה, ורק בתחילת המאה ה-21 נסתיימה עבודת הבניה של הכנסיה.
נוף מרחוב האורן לעבר "הכסיה הבלתי גמורה" וכנסית הביקור(בצד ימין)המשכנו מורד רחוב האורן עד שהגענו לכנסיה של העדה היוונית אורתודוכסית. הכנסיה היתה סגורה, היא סגורה ברֹב ימות השנה.
הכנסיה היוונית - אורתודוכסית
